קולונוסקופיה

הבדיקה מבוצעת באמצעות צינור אופטי ארוך וגמיש, הקרוי "קולונוסקופ", אשר בקצהו אור ומצלמת וידאו זעירה, השולחת תמונות לצג שמול הרופא.

הקולונוסקופ מוחדר למערכת העיכול התחתונה דרך הרקטום ובאמצעותו יכול הרופא לראות את החלק הפנימי של המעי, לאתר פוליפים או נגעים אחרים, ליטול ביופסיות ולצרוב/לכרות גידולים או קטעי רקמה שאינם תקינים.

כן. במהלך היומיים שלפני הבדיקה יש צורך בדיאטה מיוחדת ובשתיה מרובה.

ביום שלפני הבדיקה לא תוכל לאכול מזון מוצק ותתבקש לשתות רק משקאות צלולים, וכן להיות בצום לילה לפני הבדיקה.

תונחה להשתמש בחומר משלשל במהלך היום שלפני הבדיקה וכן תבצע חוקן ביום הבדיקה עצמו.

הכנה טובה לבדיקה היא חיונית לניקוי המעיים ולביצוע בדיקה מוצלחת.

במידה והנך נוטל תרופות באופן קבוע – במיוחד תרופות לדילול דם או תכשירי ברזל – ייתכן ורופאך ינחה אותך לשנות את אופן נטילתן בשבוע שלפני הבדיקה.

הבדיקה מבוצעת תחת טישטוש (הניתן לרוב דרך הוריד).

לאחר מתן הטשטוש, תתבקש לשכב על צדך השמאלי עם הרגליים מקופלות מעט לכיוון החזה. הרופא יחדיר את הקולונוסקופ למעי דרך פי הטבעת ויזרים דרכו אויר על מנת לנפח את המעי ולאפשר ראות טובה יותר של הרירית הפנימית שלו. בעת חדירת האויר או הקולונוסקופ פנימה, הנך עשוי לחוש נפיחות או אי נוחות בבטן.

הבדיקה כולה עשויה להימשך בין 20 דקות לשעה, כתלות בצורך לנטילת ביופסיה ו/או הוצאת פוליפים.

לאחר הבדיקה תשהה בחדר התאוששות כשעה-שעתיים, עד שהשפעת הטשטוש תפחת. יחד עם זאת, בעת שחרורך מהמכון עדיין לא תהיה כשיר לנהוג או להגיע הביתה בכוחות עצמך. לכן, עליך להגיע עם מלווה שייקח אותך הביתה ותתבקש שלא לנהוג עד סוף היום.

מתי מומלץ לבצע קולונוסקופיה?
* לבירור תלונות, כגון: כאבי בטן ממושכים, דימום רקטלי, עצירות ו/או שלשולים ממושכים ובלתי מוסברים ועוד.
* כבדיקת סקר לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס. באוכלוסיה ללא גורם סיכון מוגבר לסרטן המעי, מומלץ לבצע החל מגיל 50 בדיקת קולונוסקופיה לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס, אחת לעשר שנים (או בתדירות גבוהה יותר, בהתאם לממצאים ולהמלצת הרופא המטפל).
* כבדיקת מעקב אחר הופעת פוליפים נוספים, במידה ונמצא אצלך פוליפ בעבר אשר הוסר.

 האם הבדיקה כרוכה בסיכון?

בבדיקת הקולונוסקופיה סיכונים אשר הינם נדירים יחסית:

* תגובה חריפה לחומר הטשטוש/ההרדמה הניתן לפני הבדיקה, כגון: הפרעה נשימתית, הפרעה בפעילות הלב או תגובה אלרגית.

* דימום ממקום נטילת ביופסיה או איזור ממנו הוסר פוליפ.

* קרע בדופן המעי או הרקטום (פרפורציה), אשר יצריך לעיתים תיקון ניתוחי.